עץ התאנה

מאת חואנה דה איבארבורו

משום שהיא מחוספסת ולא יפה

משום שכל ענפיה אפורים

יש לי חמלה לתאנה.

בגינתי מאה עצים נאים,

עצי שזיף עגולים,

עצי לימון ישרים

ועצי תפוז עם ניצנים מבריקים.

באביבים,

סביב התאנה,

פרחים כולם מתכסים.

והמסכנה נראית כה עצובה

עם ענפיה העקומים

שלעולם בניצנים אינם מתלבשים...

לכן,

כל אימת שעוברת אני על ידה,

אני אומרת, תוך ניסיון

להמתיק ולהצהיל את קולי:

"עץ התאנה הוא היפה

מכל עצי גינתי".

אם היא שומעת,

אם היא את שפתי מבינה,

איזו מתיקות עמוקה תקנן

בנשמתה של עץ הַרֵגִישַה!

ואולי, בלילה,

כשהרוח תניף את נופה,

שיכורה מעונג תספר לה:

היום אמרו לי את יפה.